המוהל הרב דב קליין עם אב התינוק

ברית מילה להורים גרושים או פרודים – מדריך הלכתי ומעשי להורים במציאות מורכבת

זמן קריאה: 4 דקות

תוכן עניינים

מה קורה כשמגיע זמן הברית – וההורים כבר לא יחד? כיצד מתמודדים עם מחלוקות סביב המילה, השם, המוהל והמעמד? מה אומרת ההלכה? ומה הדרך הנכונה לאפשר לילד להתחיל את חייו מתוך שלום, קדושה והמשכיות?

ברית המילה: לא רגע משפחתי – אלא רגע נצחי

ברית מילה היא אחד הרגעים הקדושים ביותר בחיי הילד. אבל לעיתים, כשיש קונפליקט בין ההורים, הברית עלולה להפוך ממעמד של קדושה לרגע של ויכוח או מתח. חשוב לעצור ולזכור: ברית מילה איננה אירוע משפחתי פרטי – היא טקס יהודי על-זמני שמקשר את הילד לשרשרת הדורות, לעמו ולברית עם בורא עולם.

בדיוק בגלל זה – דווקא כשיש משבר משפחתי, ברית מילה יכולה להפוך לנקודת אור, רגע של שיתוף פעולה, אפילו קצר, סביב מה שחשוב באמת.

ההורים לא יחד – אבל הילד זקוק לברית

כששני ההורים פרודים או גרושים, עולה שאלה מעשית: האם אפשר בכלל לבצע ברית מילה? מי מחליט? מה עושים אם יש מחלוקת?

השאלה הזו איננה תיאורטית. פגשתי לא מעט זוגות במצב כזה. אחד מהם יוצר קשר – לפעמים האם, לפעמים האב – ולעיתים קרובות מציין: "אנחנו לא בקשר, זה מורכב…".

פרח עדין ורוד מטושטש עם דמות של המוהל דב קליין ברקע סמל לרגישות והתקווה בטקס ברית מילה להורים פרודים

דווקא אז, דווקא במצבים הרגישים האלה, התפקיד שלי כמוהל איננו רק לבצע פעולה רפואית, אלא ללוות את ההורים (ולא פחות – את הילד) בדרך שתהיה מכבדת, רגישה, הלכתית ורפואית.

אחריות האב לפי ההלכה – ומה עם האם?

ההלכה היהודית מייחסת לאב את האחריות למול את בנו. כך נכתב במפורש ברמב"ם (הלכות מילה א, א):
"מצות עשה למול את בנו… ואם לא מל האב – בית דין חייבים למול את הבן…"

השולחן ערוך (יורה דעה רס"ד) מדגיש: האב הוא הראשון שמצווה. אם הוא לא עושה זאת – בית הדין אחראי.

האם אינה מצוּוית על המילה לפי פשט ההלכה, אך בפועל, רבות מהאימהות הן אלה שמובילות את תהליך הברית, דואגות למוהל, לטיפול, לארגון – ובצדק. הן דואגות לילד שלהן.

כאשר האב והאם פרודים – המורכבות גוברת. ההלכה קובעת שהאחריות היא על האב, אך המציאות דורשת גם את הסכמת האם, לפחות במישור המעשי או המשפטי.

התנגדות או ויכוח – איך ההלכה מתייחסת?

ומה קורה אם האם מתנגדת לברית מילה, או שיש ביניהם ויכוח על עצם ביצוע הברית, מועד, מיקום, זהות המוהל?

ההלכה אינה מוותרת על ברית מילה.

מדובר במצווה יסודית – אפילו אם יש התנגדות, צריך לבדוק מה הדרך הנכונה והחוקית לבצע אותה.

במקרים כאלה פניתי לא פעם לרבנים גדולים, לפוסקים מוכרים, כדי להנחות את ההורה באופן אחראי:

  • האם מותר למול בלי הסכמת האם?
  • האם צריך להמתין לבית הדין?
  • האם הברית יכולה להתקיים בהשגחת גוף שלישי?

בכל מקרה – המפתח הוא שיקול דעת הלכתי יחד עם רגישות אנושית. לא "להתעקש" – אלא לפעול באחריות, לטובת הילד, בגיבוי הלכה.

עיגון משפטי מול חובת הברית – כשיש צו או סכסוך

לא אחת נתקלתי במקרים שבהם צד אחד אומר: "אני רוצה ברית", והצד השני משיב: "אם תעשה – אני אגיש צו מניעה".

במקרים כאלה חשוב להבין שההלכה לא מתירה עבירה על החוק, אך גם אינה מוותרת על מצוות מילה.

לכן, הפתרון חייב להיות כפול:

  1. בדיקה משפטית מול עורך דין – לוודא שאין צו מניעה או הליך משפטי פתוח.
  2. בדיקה הלכתית – מה האפשרות הכי קרובה למילה הלכתית במצב הנוכחי?

המסר החשוב להורים: יש פתרונות – גם כשנראה שאין אתם לא לבד.

כשאחד ההורים לא רוצה להגיע לברית

לעיתים הוויכוח הוא לא על עצם המילה, אלא על הנוכחות בברית:

  • "אני לא מוכנה להיות באותו חדר איתו"
  • "היא לא רוצה לבוא אם המשפחה שלי מגיעה"

במצבים כאלה, אפשר לקיים ברית אינטימית, שקטה, מכובדת, רק עם ההורה הנוכח.

אני מלווה לא מעט בריתות שמתבצעות בדיסקרטיות מוחלטת – בבית, בחדר צדדי במרפאה או בבית הכנסת, בלי קהל, בלי רעש, רק עם ההורה, הסנדק והמוהל.

המטרה: לא לעורר עוד כאב – אלא לאפשר לתינוק לעבור את הרגע החשוב ביותר שלו עד כה, ברוגע, בקדושה ובאהבה.

דילמות סביב השם – מי בוחר?

אחת השאלות הכי רגישות היא: "מי מחליט על שם הילד?"

כשההורים גרושים ואין ביניהם תקשורת, לא אחת קורה שהאב בוחר שם והאם מתנגדת לו, או להפך.

אני תמיד ממליץ להורים: עשו מאמץ משותף – ולו רק לרגע – לבחור שם יחד. זה מסר עצום לילד:
גם כשאתם לא יחד – אתם מסוגלים לפעול למענו.

כשזה לא מתאפשר, אני נוהג לשאול מראש:

  • מה השם המוסכם?
  • האם שני ההורים יודעים?
  • האם נרשם כבר במשרד הפנים?

וכך אני מקפיד למנוע תקלות כמו שם לא מוסכם בזמן קריאת הברכות.

ברית כאירוע מפייס, לא מפלג

ברית מילה יכולה להיות אירוע של פיוס.
כן, גם בין הורים שנפרדו.

אני זוכר מקרה של זוג גרוש – האם סירבה לדבר עם האב. הברית התקיימה בבית הכנסת, רק עם צד אחד.
רגע לפני הברכות, ביקשתי לקרוא לשניהם – בנפרד.

הסברתי לשניהם כמה חשוב עבור נשמת הילד ששניהם יהיו נוכחים.
הם הסכימו לשבת בקצוות שונים של החדר – אבל היו נוכחים

והילד הזה, כך אני בטוח, יגדל בידיעה שהיו לו שני הורים, שלמרות הכל, בחרו להיות איתו ברגע שכולו משמעות.

איך לבחור מוהל במצבים כאלה?

בחירת מוהל במצב של גירושין או פרידה היא החלטה רגישה מאוד.
אתם לא מחפשים רק איש מקצוע – אלא אדם:

  • שיודע ללוות, לא רק למול
  • שמכיר את ההלכה לעומק
  • שמבין דינמיקה זוגית ומשפחתית
  • שיש לו רגישות לאמהות חד הוריות, לאבות גרושים, למצבי מתח

מוהל במצבים כאלה צריך להיות גם מגשר, גם פסיכולוג וגם שליח מצווה.

אני מזמין אתכם לשוחח איתי. לשמוע, להתייעץ – איך ללוות את הילד שלכם לרגע הקדוש הזה.

מילה עם רגישות – מהניסיון האישי שלי

ברוך ה' זכיתי למול מאות ילדים במצבים משפחתיים מורכבים.
אמהות חד הוריות. זוגות לפני גירושין. הורים שאינם מדברים. זוגות פרק ב'.

בכל פעם אני רואה עד כמה רגיש הרגע הזה – ועד כמה חשוב לתת לו את המקום הראוי.

הורים אומרים לי אחרי הברית:

  • "לא האמנו שזה יהיה כל כך שליו…"
  • "הרגשנו שהצלחת לחבר אותנו – גם בלי לדבר…"
  • "זו הייתה הפעם הראשונה שיכולנו להסתכל אחד על השנייה…"

לא תמיד זה נגמר בשלום כולל. אבל זה תמיד מתחיל מהבחירה הנכונה של האדם שינהל את הרגע.

סיכום: דווקא עכשיו – ברית של חיבור

למרות כל הקשיים, האתגרים והמורכבויות – אפשר לקיים ברית מילה שהיא:

  • מכובדת
  • רגישה
  • הלכתית
  • ומרוממת

הילד שלכם ראוי לזה. זוהי מתנת הפתיחה שלו לחיים.

אל תוותרו על הרגע הזה – גם אם הדרך לשם לא פשוטה.

למה לבחור בי – מוהל שמכיר גם את הרקע, לא רק את הכלי

שמי דב קליין מ.ר 975. מוהל מוסמך, מקצועי, מנוסה, בוגר הכשרות רפואיות והלכתיות.
אבל לא פחות – אני אדם. רגיש. מקשיב. יודע לראות מעבר לברית – את הסיפור המשפחתי, את המורכבות, את הצורך בפתרון.

אם אתם עומדים מול ברית מילה כשאתם לא יחד – אני כאן.
לא רק כמוהל – אלא כשליח מצווה שמבין אתכם.

תמונה של מאת: המוהל הרב דב קליין

מאת: המוהל הרב דב קליין

מוהל מוסמך בעל נסיון של מעל 20 שנה

בואו להכיר מקרוב!

כאן תוכלו לתאם פגישת
"הכרת מעשה המילה"

הסבר מעשי ומוחשי ע"י בובות מודולריות ללא עלות!