הרב דב קליין מוהל מומחה לברית בלב שקט

"מצוות עשה לכל אדם מישראל שימול את בנו וגדולה היא משאר מצוות עשה" (הטור יו"ד סימן ר"ס)  מצוות המילה היא אות וברית ביננו ובין בורא העולם היא מעידה שהשם יתברך בחר בנו מכל העמים ואנחנו עמו וצאן מרעיתו. להבדיל אין סוף הבדלות, גם בין הגויים, יש כאלה שכורתים את ערלתם מחמת סיבות רפואיות, מה שגורם להרבה אנשים להתייחס לברית המילה כאקט רפואי וכאמור לעיל חלילה מלהתייחס למצווה כה חשובה כמעשה טכני בלבד.

כלים ותחבושות- על כלי המילה והתחבושות להיות 'מעוקרים' כלומר, לעבור עיקור מחיידקים באוטוקלאב,  תוך כדי שהם בתוך שקית סיטרול או לחילופין להשתמש בערכת ברית סטרילית חד פעמית.

ידיים- יש לשטוף את הידיים לפני הברית עם סבון חיטוי בקטרציודי (ספטלסקארב) ולשפשף את הציפורניים עם מברשת מיוחדת. וכן לאחר כל לאחר כל נגיעה בדבר לא סטרילי יש לנקות שוב את הידיים בספטול (תרחיץ שמורכב מאלכוהול 70% וכלורהקסידין 0.5%). חומרי חיטוי אלו, הם החומרים שבהם משתמשים מנתחים בחדרי ניתוח.

פה- כיון שבמהלך המציצה נוצר מגע עם הפצע, יש לחטא את הפה בלסטרין ירוק (שמכיל אלכוהול ושמנים אחרים), וכך מפחיתים את הסיכונים לגרימת נזק לתינוק. (ע"פ מחקרים לבדיקת זיהומים בבי"ח שיבא)

נתחיל בהקדמה קצרה על המבנה הפיזיולוגי:
על הגיד ישנם (לכאורה) שלושה עורות: עור הגיד, עור הערלה ועור הפריעה. שלושת העורות הללו הינם רצף אחד של עור הנמשך לאורך כל הגיד ומכסה את כולו. תחילתו של עור הגיד (בצד הקרוב לגיד) היא מעל הכיס בהמשכו הוא מגיע (בדר"כ) עד קצה העטרה (סמוך לנקב שבראשה) החלק מעור הגיד המכסה את העטרה נקרא בשם "ערלה" ואילו שאר העור המכסה את הגיד (המשכו הטבעי של עור הגוף) נקרא "עור הגיד", כל הנ"ל למרות שאין כל חילוק במציאות בין הערלה לשאר עור הגיד.
תחילתו של עור הערלה במקום בו הוא מתחיל לכסות את העטרה (בצד הקרוב לגוף בסמוך לחריץ) וסיומו במקום בו הוא "מתקפל" פנימה תחת עצמו (בצידו הרחוק מהגוף בסמוך לנקב). בהמשכו הפנימי הוא ממשיך לכסות את העטרה אך צורתו משתנה לעור דק יותר. שכבת העור הפנימית (תת עור) נקראת "עור הפריעה". עור הפריעה מסתיים בחיבור לגוף הגיד מתחת ל"חריץ". נמצא אפוא כי עור הגיד (בחלקו המכסה את העטרה) הינו עור כפול של שתי שכבות עור הצמודות זו לזו: "הערלה" – שהיא שכבת העור החיצונית הנראית לעין, ו"עור הפריעה" שהיא שכבת העור הפנימית שתחתיה.
תפקיד המוהל לחתוך את עור הערלה ומקצת מעור הפריעה, לפרוע ולהוריד את עור הפריעה למטה, כך שתתגלה העטרה.

הסתבכתם?
לחצו כאן לתיאום פגישת "הכרת מעשה המילה" הסבר מעשי ומוחשי ע"י בובות מודולריות ללא עלות.

רשימת מוהלים מוסמכים הינה רשימה של מוהלים מוסמכים ומומלצים על ידי הוועדה הבין משרדית להסמכה ולפיקוח על המוהלים, וועדה המורכבת מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות ומהרבנות הראשית לישראל והיא מתעדכנת מעת לעת בהתאם לפרסומי הרבנות הראשית.
הרבנות הראשית ממליצה להורים לבחור אך ורק במוהל מתוך רשימת המוהלים המוסמכים. מוהלים שעברו בחינות הלכתיות רפואיות ומקצועיות על ידי הוועדה הבין משרדית המורכבת מרופאים, רבנים ומוהלים נציגי משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל.

על פי ההלכה היהודית יש לספור 8 ימים מיום הלידה עד יום הברית כולל יום הלידה ויום הברית עצמם.
לדוגמא: תינוק שנולד ביום שני, ימול ביום שני שבוע לאחר מכן.   
משום שביהדות, היום מתחיל מהשקיעה/צאת הכוכבים (כמו ששבת מתחילה בשקיעה של יום שישי), תינוק שנולד אחרי השקיעה ביום שני, נחשב כנולד ביום שלישי. במידה והלידה הייתה סמוך מאד לשקיעה, ייתכן שיתווסף יום לחשבון.

ראשית כל יש להבחין בין צהבת פתולוגית (מחלת הצהבת) שהיא תוצאה ממחלה זיהומית בכבד, לבין צהבת פיסיולוגית (צהבת היילודים) שאינה מחלה, אלא תופעה נורמלית אצל היילוד שנגרמת עקב חוסר בשילות הכבד בימיו הראשונים.

דחיית הברית עקב צהבת היילודים, היא אירוע שכיח למדי. עפ"י רוב הברית תדחה בימים ספורים בלבד, עד לירידת רמת הבילירובין לדרגה הרצויה. כדאי לדעת: על אף שלפי הקביעה הרפואית המקובלת כיום הברית יכולה להיערך גם בזמן שהתינוק צהוב, פעמים רבות יש לדחות את הברית על פי דרישת ההלכה.  על כן, כאמור, בכל מקרה יש להיוועץ במוהל מומחה שיקבע אם מצד ההלכה יש אפשרות למול או שיש להמתין עדיין.

• עצירת הדימום – ע"י לחץ זמני ומבוקר על כלי הדם הפתוחים עד לסגירתם וסיום תהליך הקרישה.
  חשיבות הלחץ רבה במיוחד כאשר במהלך המילה נחתך העורק הפרנולרי, שהינו ספק הדם העיקרי לעטרה.

• מניעת זיהום – מקום החתך שכבר איננו מכוסה בעור – חשוף לזיהומים וחיידקים. כיסוי הפצע בתחבושת מגן עליו מחשש זה.
• סיוע בריפוי הפצע – באמצעות קירוב והידוק הרקמות החתוכות זו לזו, דהיינו קירוב עור הפריעה לשפת עור הגיד החתוך, וכן הצמדת שטח עור הפריעה הנשאר לחסר העור שהתהווה בגיד.
• הפחתת הכאב – חבישה טובה מרגיעה את התינוק בזה שלוחצת על רקמות עור הפריעה ולא נותנת להם להתנפח, מצב שעלול לגרום לחץ על הגיד וכאב מיותר.
• מניעת כיסוי העטרה מחדש – ע"י שמירה שעור הפריעה ישאר למטה מן העטרה.
  חשוב לציין כי לחבישת המילה נדרשת מומחיות יתירה, בכדי להשיג באופן מקסימלי  את כל תכליות החבישה.