ברית מילה היא הליך כירורגי בו מסירים את העורלה המאוסה מגוף התינוק. כמו בכל הליך כירורגי, גם לברית מילה יש תופעות לוואי אפשריות, והורים צריכים להיות מודעים להן כדי לספק טיפול נאות לתינוק אחרי ברית. במאמר זה נעמיק בתופעות הלוואי השכיחות שעלולות להתרחש לאחר הברית ונשיב לשאלות נפוצות הקשורות לטיפול ולתרופות שניתן להשתמש בהן, כמו גם לדגשים חשובים בנוגע למקלחת אחרי ברית, הופעת הפרשות הפיברין, ונובימול לאחר הברית.
תופעות לוואי אפשריות לאחר ברית מילה
ברית מילה חלה על כל בן זכר בעם ישראל והיא מתקיימת ביום השמיני ללידתו. בישראל נירכות כ 70,000 בריתות מילה לתינוקות יהודים בשנה ועוד כ 20,000 מילות בקרב בני דתות שונות. ברית המילה נחשבת להליך רפואי בטוח ברוב המקרים, עם רמת סיבוכים שואפת לאפס, בפרט בקרב מוהלים מנוסים ומקצועיים, אולם תינוקות עשויים לפתח תופעות לוואי לאחריה. חשוב לדעת כיצד לזהות תופעות אלו ולטפל בהן בזמן.
- דימום אחרי ברית
הדימום הוא אחת התופעות השכיחות ביותר שעלולות להתרחש לאחר הברית. הסיבות לדימום יכולות להיות: עצירה לא מספקת של הדימום לאחר ביצוע המילה, פגיעה בכלי דם גדול, הפרעה במערכת הקרישה. במרבית המקרים מדובר בדימום קל שמפסיק בתוך זמן קצר לאחר הברית, אך במקרים נדירים הדימום יכול להיות חמור יותר ודורש התייחסות רפואית. אם יש דימום מתמשך אחרי הברית בכמות שנראית משמעותית יש לפנות למוהל מיד או למיון, כדי לוודא שלא מדובר בבעיה חמורה. אולם כתמים על הטיטול לאחר הברית היא תופעה נורמלית ושכיחה מאוד היא נוצרת כתוצאה מהמסת הדם בתחבושת ע"י השתן ונוזלים נוספים המופרשים ממקום החתך ואינה צריכה לעורר דאגה ולא דורשת טיפול מיוחד.
טיפול בדימום אחרי ברית
תוך כדי יצירת קשר עם המוהל, ניתן לעצור דימום קל על ידי הפעלת לחץ עדין בעזרת תחבושת סטרילית. הלחץ צריך להיות מספר דקות עד או עד הגעת המוהל למקום.
2. נפיחות אחרי ברית מילה
נפיחות אחרי ברית מילה היא תופעה נפוצה יחסית שיכולה להתרחש לאחר ההליך. הנפיחות נובעת מהתגובה הטבעית של הגוף לחיתוך הכירורגי ולפגיעה ברקמות. תופעה זו היא נורמלית לחלוטין, הנפיחות יכולה לבוא ליד ביטוי בעטרה נפוחה או\ו עור נפוח בבסיס האבר. אל דאגה לרוב, הנפיחות תתפוגג מעצמה תוך מספר ימים.
טיפול בנפיחות אחרי ברית מילה
כאמור נפיחות היא תהליך נורמטיבי, עם כל זאת מומלץ לשים לב למצב הכללי של התינוק ולוודא שאין סימנים נוספים המצביעים על זיהום, כגון אדמומיות מוגזמת, חום מקומי או הפרשות מוגלתיות.
3. דלקות וזיהומים
זיהום הוא אחד הסיבוכים שעלולים להתרחש לאחר הברית, בעיקר אם לא מקפידים על היגיינה נאותה או אם התינוק רגיש במיוחד. בדרך כלל מדובר בזיהום קל, זיהומים נגרמים לרוב מחיידקים שחודרים לאזור החתך, והם יכולים להוביל לסימנים כמו אדמומיות לא רגילה, הפרשות מוגלתיות (לא הפרשת הפברין), ריח רע, כאב ונפיחות מוגברת באזור הפצע.
טיפול בזיהומים אחרי ברית
הטיפול בזיהום דורש לעיתים מתן אנטיביוטיקה, לרוב במריחה מקומית. חשוב לשמור על האזור נקי ולהחליף תחבושות בזמן, לפי ההנחיות שניתנו על ידי המוהל. אם מתפתחים סימנים של זיהום, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול מתאים בהקדם האפשרי.
הפרשות פברין
בימים הראשונים לאחר הברית מופיעה הפרשה במקום ברית המילה, זוהי תופעה רגילה לאחר הברית, מדובר בחומר בשם "פיברין" המופרש משולי עור הערלה שמטרתו להתחיל את תהליך הפצע וריפויו. הפרשות אלו תחילתן לבנות וצהובות המכסים את המקום החתך וסביבתו ומיום ליום מתגבשים להפרשה צהובה סביב מקום החתך. יש נטיה להתבלבל בין הפרשות פברין לבין הפרשות דלקת זיהומית ולכן כל ספק שנוצר ניתן להתייעץ עם המוהל.
4. עצירת שתן
מספר גורמים יכולים להביא לעצירת שתן לאחר ברית מילה:
הסיבה השכיחה ביותר לעצירת שתן בלתי תקינה לאחר מילה היא קשירה לוחצת מדי של התחבושת סביב הגיד. קשירה חזקה כזו יכולה לגרום לחץ של השופכה ולמנוע מעבר של שתן. יש לציין כי דפנות כלי הדם (בעיקר הורידיים, אך גם העורקיים) רגישות יותר ללחץ מאשר השופכה, ומצב של עצירת שתן הקשור בחבישה לוחצת מעיד בהכרח על סבל של הגיד מבחינת אספקת הדם.
גורם נוסף הוא קריש דם – חלק מדם החיתוך נכנס לקצה השופכה ויצר קריש. סיבוך זה יכול להיות תוצאה של הימנעות ממציצה לאחר הברית.
כאשר התינוק אינו שותה דיו הוא אינו מפריש כמעט שתן, ולכן התמונה תתבטא כעצירת שתן. כמובן מתן נוזלים יפתור את הבעיה.
מוהל שנתקל בבעיה של עצירת שתן אמור לשחרר את התחבושת, לנקות את הגיד ולהנחות את ההורים לגבי השקיית התינוק. אם השינויים לא גורמים להפרשת השתן, יש להפנות את התינוק לטיפול רפואי.
התינוק חייב לתת שתן תוך שש עד שמונה שעות מהברית, במידה ולא, יתכן שהתחבושת הדוקה מידי, יש ליצור קשר מיידי עם המוהל.
כיצד לטפל בתינוק אחרי ברית
הטיפול בתינוק אחרי ברית הוא שלב חשוב בתהליך ההחלמה, והוא יכול להבטיח שההליך יעבור בצורה חלקה וללא סיבוכים נוספים. הנה כמה הנחיות עיקריות שיש לשים לב אליהן:
- שמירה על היגיינה
שמירה על היגיינה נאותה היא קריטית בתקופה שאחרי הברית. על המוהל להקפיד להוריד את התחבושת שהונחה על הפצע כיממה לאחר הברית ועד יומיים לכל היותר, יש להקפיד לשטוף את האזור בעדינות עם מים פושרים כדי למנוע הצטברות חיידקים או לכלוך.
- מקלחת אחרי ברית
אחת השאלות הנפוצות ביותר מצד הורים היא האם מותר לקלח את התינוק לאחר ברית מילה. יש להימנע ממקלחת מלאה ביום הראשון לאחר הברית, אך ניתן לנקות את התינוק בצורה עדינה באמצעות מטליות לחות. כשהתינוק עושה צואה, יש לנקותו עד כמה שניתן, באזור התחבושת יש לנקות בזהירות יתרה על ידי נגיעות בלבד. לאחר יממה מהברית, ניתן לקלח את התינוק, אך יש להימנע משימוש בסבונים חזקים ולשטוף את אזור הברית בזהירות. בשטיפה במים חמים יתכנו מעט טיפות דם קלות כתוצאה מהתרחבות הנימים מהמים, אין להיבהל זה נורמאלי ויפסק מאליו.
3. נובימול אחרי ברית
נובימול הוא תכשיר להורדת חום ולהקלה על כאבים שניתן להשתמש בו להקלה על כאבים אחרי הברית. יש לעיין בעלון לצרכן לפני מתן נובימול לתינוק, כדי לוודא שהמינון מתאים לגיל ולמשקל של התינוק.
איך אמור התינוק להתנהג אחרי הברית
מבחינה זו, נבדלים התינוקות מאד זה מזה, ולמעשה הכל תלוי ברגישותו וטבעו של התינוק. תינוקות רבים יגלו ביממה הראשונה שאחרי הברית רגישות יתר או אי שקט, נראה שהם חשים שלא בנח ואינם רגועים. תופעה זו היא רגילה ביותר, אל לכם לדאוג, נסו להקצות עבורו שעות נוספות של תשומת לב.
תינוקות מסוימים עשויים להירדם מיד לאחר הברית, ולאחר מספר שעות יחלו לגלות סימנים של חוסר רגיעות. אחרים מסוגלים להתנהג אף להיפך. אך בדרך כלל מהיום השני ואילך באופן כללי יירגעו וירגישו טוב יותר.
סיבוכים נדירים יותר אחרי ברית מילה
למרות שברית מילה נחשבת להליך בטוח, קיימים סיבוכים נדירים נוספים שיכולים להתפתח אחרי הברית. חלקם דורשים התייחסות רפואית מהירה.
- היצרות פתח השופכה
אין קשר ישיר בין ביצוע ברית המילה לבין ההיצרות של פיית השופכה. אך מכיון שלאחר הברית, העטרה נחשפת לחיכוך חיצוני עם הטיטול. העור של העטרה רגיש כיון שהוא היה מכוסה עד עכשיו, והמגע שלו עם הטיטול (שיש בו חומרים כימים, בנוסף לזה שהוא ספוג בשתן) גורמים לעיתים לגירוי כימי של האבר, אשר גורם להצטלקות של פיית השופכה והיווצרות של היצרות בפיית השופכה המובילה את השתן החוצה מהגוף. זהו מצב המחייב טיפול כירורגי נוסף לתיקון ההיצרות.
ניתן למנוע את זה מבעוד מועד ע"י זילוף שמן שקדים או כל שמן תינוקות, אחר כל החתלה על העטרה. במידה וכבר רואים שמתחיל גירוי אדמומיות ונפיחות יש למרוח משחה אנטביוטית.
- הצטלקות יתר
הצטלקות יתר היא תופעה נוספת שיכולה להתרחש, שבה הצלקת הופכת לעבה ומגושמת. הצטלקות כזו יכולה לגרום לאי נוחות וייתכן שתדרוש טיפול רפואי.
- כאבים ממושכים
בעוד שרוב התינוקות מתאוששים במהרה מהברית, ישנם תינוקות שחווים כאב ממושך יותר מהרגיל. במקרים אלו, ניתן להשתמש במשככי כאבים המותאמים לתינוקות, כגון נובימול, על מנת להקל על הכאב.
- נמק
נמק יבש – זו נמק הנגרם בעקבות עצירת הדם אל הגיד, והתוצאה היא שהרקמות מתייבשות ומראייהן דומה לקלוף.
נמק רטוב – הסיבה לרוב בעקבות זיהום. כאשר נמנעת הספקת דם וחומרים לאיבר הפגוע.
בחבישת ברית המילה יש לתת את הדעת ללחץ המופעל מהתחבושת על הגיד אשר יכול לכלוא את הדם בעטרה. בעקבות הלחץ על כלי הדם המובילים דם אליה באופן כזה העטרה תקבל צבע כהה בשל הדם הלא מחומצן הכלוא בה או בחבישה חזקה על העטרה עצמה הדוחסת את הדם ממנה ומונע הספקתו כאן הנמק יהיה בהיר יותר.
בכל אופן על המוהל לתת את הדעת לצבע העטרה ולמילוי הקפילרי ובלא קשר למתן שתן. הטיפול בנמק: מתן תכשירים להרחבת כלי הדם.
- גשרי עור
גשרי עור יכולים להיווצר בין העטרה לגוף הגיד. גשרים אלה הם תוצאה של גדילה של תאי אפיתן (תאי עור) בין פצע המילה לאזורים בעטרה. גשרי עור אלה יכולים לגרום לעיקום של הגיד בזמן קישוי. הטיפול הוא על ידי חיתוך. כשההידבקויות בתחילתן יש לדחוק את העור בעדינות אחורה ולהשתמש באבקה חוצצת עד לריפוי.
כמו"כ יכולים להיגרם גשרי עור בעקבות דלקת והסתרכות הגדם אל העטרה.
- עור הגיד נפשל
מצריך תיקון בחדר ניתוח. הסיבה ככל הנראה בעקבות יצירת חיץ בין העור לגיד ע"י משחות או אבקה נמנע איחוי הרקמות אל הגוף והתוצאה היא הפשלתו.
- יצירת ציסטה
ציסטה היא כיס אפיתליאלי (אפיתל הוא הרקמה המאפיינת את העור ואת החלק הפנימי של בלוטות). היא יכולה להיווצר כאשר בעת החתוך מוחדרים תאי אפיתן מן העור לעומק הרקמה ומתרבים שם. בתוך הציסטה יכול להצטבר נוזל.
סיכום
כמו כל ניתוח כירורגי, ישנן תופעות לוואי שעלולות להתפתח לאחריו, כגון דימום, נפיחות, וזיהומים. טיפול נכון בתינוק אחרי הברית, תוך שמירה על היגיינה נאותה והתייעצות עם המוהל לגבי שימוש בתכשירים שונים, יכולים למנוע סיבוכים ולסייע לתהליך החלמה מהיר ויעיל.
