תוכן עניינים
ברית המילה, מעבר להיותה מצוות עשה מהחשובות ביהדות, מלווה ברוב עדות ישראל במעמד טקסי מלא רגש והוד. אחד המרכיבים הקבועים בטקס הוא כוס היין, הנוכחת גם בקידוש, חופה ושבע ברכות. אך לא כל אחד יודע מדוע בדיוק עושים שימוש ביין בברית, מהי הדרך הנכונה להטעמת התינוק, ובאילו שלבים בדיוק נדרש השימוש בו. במאמר זה נבחן לעומק, באמצעות דב קליין, רופא מוהל מוסמך, את משמעות היין בברית המילה, את הרקע ההלכתי והמנהגים ונענה על שאלות נפוצות וחשובות.
מדוע משתמשים ביין בטקס ברית המילה?
היין בברית מילה תופס מקום מרכזי בטקסי שמחה יהודיים מזה אלפי שנים. על פי חז"ל, היין משמח לבב אנוש, והוא מלווה אותנו בכל חג, שבת ומעמד קדוש. הברית – למרות הכאב הכרוך בה – היא טקס של שמחה, של הצטרפות לברית הנצחית בין עם ישראל לקב"ה. זו הסיבה המרכזית לכך שתיקנו חז"ל לשלב בו ברכה על היין.
מעבר לסמליות, יש בכך אמירה: גם מעמד של מסירות, שהוא לעיתים כרוך בקושי, מלווה בקדושה ובחדווה. המילה נעשית מתוך אהבה ותחושת שליחות. ברכת היין בברית– "בורא פרי הגפן" מוסיפה לאירוע הרוחני הגבוה, בו משתתפים לא רק המשפחה והסנדק, אלא כל קהל המשתתפים. בנוסף, היין מהווה עוגן הלכתי לברכות המיוחדות שנאמרות בטקס בכל נוסח קיים.
מתי מברכים על היין בברית ומתי טועמים אותו?
סדר ברכות ברית המילה שזור היטב בתוך הטקס, והיין משמש בו כלי מרכזי. על פי הסדר המקובל, לאחר ביצוע המילה על ידי המוהל, נאמרות כמה ברכות מרכזיות, בהן ברכת "בורא פרי הגפן". את הברכה מברך לרוב הסנדק, או אדם מכובד מטעם המשפחה. נוהגים שלאחר שסיימו ברכת כורת הברית טועם המברך מעט מן הכוס וממשיך לברך את בקשת הרחמים ולבסוף מסיים לשתות את הכוס.
הכוס מוחזקת בידו לאורך סדר הברכות, ותוך כדי אמירת הברכות עצמן – מטפטפים מעט מן היין לפי התינוק. זהו רגע סמלי מאוד: הכנסת טעם של שמחה וקדושה לפיו של תינוק שזה עתה נכנס בבריתו של אברהם אבינו. נוהגים לתת לתינוק לטעום פעמיים – כשאומר המברך יחד עם הקהל "ואומר לך בדמייך חיי". X 2.
כיצד מטעימים את התינוק מהיין?
הטעמת התינוק מהיין היא פעולה קצרה אך עדינה. במרבית הקהילות, הנוהג הוא לטבול את קצה אצבע הקמיצה של המוהל או הסנדק בכוס היין, ולאחר מכן להכניס בעדינות את האצבע לפי התינוק – כך שהוא יטעם מהיין מעט, אך לא יותר מהנדרש.
באיזה אצבע מטעימים מן היין לתינוק?
ישנם 3 שיטות:
בזרת: יש אומרים שיש לטבול את הזרת בכוס וליתן בפי הנימול ובשאר האצבעות לעשות צורת ש-ד-י, דהיינו שכשמכופף את הגודל נעשה האות ד', ואצבע ואמה וקמיצה הן ש', וכנותן היין בזרת היא י'.
באצבע: ויש אומרים שיש לטבול את האצבע בכוס וליתן בפי הנימול, ובשאר האצבעות לעשות צורת ש-ד-י, דהיינו שבאצבע שנותן היין בפי התינוק הוא כמין ד', והאגודל מכופף הוא כ י', ואמה וקמיצה וזרת הן ש'.
פעם אצבע ופעם זרת: ויש מקומות שנהגו שבפעם הראשונה שאומר "בדמייך חיי" עושים כשיטה אחת ובפעם השנייה שאומר "בדמייך חיי" עושים כשיטה השנייה.
וטעם עשיית צורת ש-ד-י, כתב הט"ז שהוא לרמז שעל ידי המילה הוא זוכה גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.
כמה יין יש להכין לברית?
למרות שהטקס דורש בפועל רק טיפה או שתיים של יין עבור התינוק, מבחינה הלכתית יש להכין כוס מלאה של יין – בדומה לקידוש ולברכות שבע ברכות. כלומר, לכל הפחות רביעית, ובפועל נהוג למזוג כוס רגילה, ולברך עליה.
מה הכמות שצריך המברך לשתות מהכוס של יין?
לאחר הברכות והטעימה, נהוג לשתות ממנה – או שהמברך שותה, או שנותנים לאחד הנוכחים לשתות. אע"פ שכוס של ברכה בכל מקום צריך לשתות שיעור "מלא לוגמיו", בכוס של ברית שנתקנה רק בגלל שאין אומרים שירה אלא על היין, אין צריך לשתות אלא כדי טעימה. ויש מדקדקים ליתן ממנו גם לסנדק והטעם בדבר שמכיוון שהסנדק נחשב כמקטיר קטורת ורגליו כמזבח מן הראוי שיתנו בגרונו מן היין כמו שמנסכים על גבי המזבח.
האם ניתן להשתמש במיץ ענבים במקום יין?
קיימת אפשרות להשתמש במיץ ענבים כתחליף ליין. עם זאת, לדעת רוב הפוסקים, יין עדיף – הן בגלל הסמליות והן בגלל ההקפדה ההלכתית.
לסיכום:
יין בברית מילה הוא הרבה יותר מסמל – הוא גשר בין גוף לנשמה, בין קושי לשמחה, בין התינוק לעמו ולמורשתו.
